פסק-דין בתיק עת"מ 15629-08-11

1.         עתירה שתכליתה לכוף על המשיבים להכיר בעותרת כמוסד מתנדב לשירות הציבור ולהעניק לה פטור מתשלום ארנונה עבור מרכז תרבות המוחזק על ידה בשטחי המועצה המקומית עראבה. בעתירה מבוקש לכוף על משרד הפנים להכיר בעותרת כמוסד מתנדב בהתאם להוראות סעיף 5(י') לפקודת מסי העיריה ומסי הממשלה (פיטורין), 1938 ולחייב את המועצה המקומית להעניק לעותרת פטור מתשלום ארנונה החל משנת 2004 ואילך.

רקע

2.         העותרת, עמותה רשומה, הינה בעלת זכויות במספר נכסים בתחומי המועצה המקומית עראבה. בחלק מהנכסים מפעילה העותרת גני ילדים (בסה"כ 9 גנים). כמו כן, מחזיקה העותרת בנכס המשמש כמרכז עבור קשישים - בית הקשיש ובמבנה המשמש כמרכז קהילתי (להלן: "המרכז הקהילתי").

            בהיותה המחזיקה בנכסים השונים נדרשה העותרת לשלם ארנונה למועצה המקומית. בין הצדדים התגלעו מחלוקות ביחס לתשלומי הארנונה ולהליכי הגביה.  כעת נותרה לדיון רק מחלוקת בנוגע לתשלומי הארנונה אותם נדרשה העותרת לשלם עבור המרכז הקהילתי.

3.         בשנת 2008 פנתה העותרת, כך לטענתה, לממונה על הארנונה במועצה וביקשה כי יאושר לה פטור מתשלום ארנונה עבור כלל הנכסים שהיא מחזיקה בשטחי המועצה. העותרת נענתה כי מנהל הארנונה אינו מוסמך לדון בבקשת הפטור והופנתה לממונה על מחוז הצפון במשרד הפנים.

            העותרת פנתה לממונה וביום 26/3/08 נענתה כי עליה להגיש בקשה נפרדת עבור כל נכס וכי עליה להגיש את הבקשות לפטור עד הראשון באפריל בכל שנה. כן נענתה העותרת כי לא ניתן להעניק פטור למבנים שנבנו ללא היתר (נספח "א" לעתירה).

4.         בעקבות התשובה הנ"ל הגישה העותרת עתירה לבית המשפט המחוזי בנצרת (עת"מ 119/09). בעתירתה ביקשה העותרת לכפות על הממונה להעניק לה אישור על היותה מוסד מתנדב, כנדרש לצורך קבלת פטור מתשלום ארנונה. ביום 2/4/09 הגיעו הצדדים להסכמה לפיה העותרת תוכל לשוב ולהגיש בקשה לממונה על המחוז וכי הממונה ידון בבקשה לאחר שתינתן לעותרת זכות שימוע. כן נקבע כי ככל שיהיה צורך בדבר, תמציא העותרת את המסמכים שידרשו ממנה. להסכמת הצדדים ניתן תוקף של פסק דין (נספח "ג" לעתירה).

5.         בעקבות הסכם הפשרה נדונו בקשותיה של העותרת לקבלת פטור עבור הנכסים השונים. הממונה הכיר בגני הילדים של העותרת כמוסדות חינוכיים הזכאים לקבלת פטור על פי סעיף 4(א)(IV)(א) לפקודת הפיטורין (נספח "ד" לעתירה). לאחר קבלת מסמכים נוספים הכיר הממונה בעותרת כמוסד מתנדב לשירות הציבור על פי סעיף 5(י) לפקודת הפיטורין בכל הנוגע לשימושים שהיא עושה בבית הקשיש. בקשתה של העותרת לקבלת הכרה כמוסד מתנדב לשירות הציבור ביחס למרכז הקהילתי לא אושרה.

            העותרת ביקשה להרחיב את ההכרה ואת הפטור גם למרכז הקהילתי ובין העותרת למשיבים התנהלה חלופת מכתבים בעניין. משלא נענתה הגישה העותרת את עתירתה בתיק זה.

העתירה

6.         העתירה המקורית שהוגשה כללה מספר סעדים שחלקם עוסקים בהליכי הגבייה שננקטו נגדה בשל אי תשלום חוב הארנונה אולם, הסעד העיקרי שהתבקש עניינו בקשת העותרת להכיר בה כמוסד מתנדב לשירות הציבור ולאפשר לה לקבל פטור מתשלום ארנונה. העותרת טענה בעתירתה כי היא עומדת בכל הקריטריונים לקבלת הכרה כמוסד מתנדב ועל כן ביקשה לכוף על הממונה להעניק לה את האישור.

7.         מבלי להלאות בכל ההליכים נציין כי לאחר הסדרת תשלומי החובות והשלמת מסמכים שנדרשו החליט הממונה על המחוז להכיר בעותרת כמוסד מתנדב בכל הנוגע למרכז הקהילתי. עם זאת, נקבע כי ההכרה והזכות לפטור מתשלום ארנונה הינם רק מיום 1/1/11.

            בעקבות החלטה זו בקשו הצדדים לנסות ולגבש הסכמות גם ביחס לתקופה הקודמת אולם, הסכמה שכזו לא הושגה. נותר על כן לדון בטענת העותרת כי היה מקום לקבוע את זכותה לפטור באופן רטרואקטיבי משנת 2004 ולהורות למועצה להשיב לה את תשלומי הארנונה ששילמה.

דיון והכרעה

8.         המחלוקת שנותרה להכרעה בתיק זה הינה מצומצמת למדי ועניינה רק מועד תחילת הזכאות לפטור, כלומר מועד תחילת ההכרה בעותרת כמוסד מתנדב לשירות הציבור. בטרם אתייחס לטענות אקדים מספר הערות בנוגע למסגרת המשפטית.

9.         ארנונה כללית המוטלת על בעלים ומחזיקים של נכסים בתחומי הרשויות המקומיות היא מס הנועד לממן את הוצאותיהן של הרשויות והוא מהווה את המקור העיקרי לתקציב הרשות. רשות מקומית אינה יכולה לפעול ללא תקציב ועל כן מחויבת היא לגבות "מס" ממי שנהנה מפעולותיה. כך בע"א 1130/90 חברת מצות ישראל בע"מ נ' עיריית פתח-תקוה, פ"ד מו(4) 778, 785 (1992) אומר בית המשפט, כי "[...] מטרתה העיקרית של הארנונה העירונית היא לאפשר מתן מכלול של שירותים לתושבי העיר [...]".השתתפות רחבה ושוויונית של כלל הנהנים משירותי הרשות, הינם על כן מאבני היסוד של החקיקה בתחום המיסוי המוניציפלי.

בתי משפט חזרו ושנו פעמים רבות כי הענקת פטור או הנחה לפרט כלשהו מטילה מעמסה גדולה יותר על שאר התושבים. כך בבג"ץ 6741/99 ארנן יקותיאלי נ' שר הפנים, פ"ד נה(3) 673, 685 (2001) אומר בית המשפט:

מתוך שתושבי הרשות המקומית כולם נהנים משירותיה של העירייה, הדעת נותנת כי הכול יחויבו אף בתשלום ארנונה על-פי אמות-מידה מסוימות שתיקבענה. אכן, פטור או הנחה כי יינתנו לתושב או לתושבים, יחייבו אותם פטור והנחה - על דרך העיקרון - אחת משתי אלה: הכבדת עולה של הארנונה על התושבים האחרים; קיצוץ בשירותים הניתנים לתושבים, גם לאלה הנושאים בעול הארנונה במלואה או יצירת גירעון כרוני בתקציבי העירייה.

על דברים אלו חזר בית המשפט בבג"צ 4725/07 מרכז משען בע"מ נ' שר הפנים (ניתן ביום 7/8/08), שם אומר בית המשפט "תשלום הארנונה הוא הכלל והחריג לו הוא מתן פטור מארנונה. כפי שלגביית הארנונה חשיבות כלכלית רבה, גם למתן הפטור השלכות מקבילות". ובבג"ץ 26/99 עיריית רחובות נ' שר הפנים, פ"ד נז(3) 97, 122 (2003) אומר השופט ריבלין: "וזאת יש להדגיש, כי הקלה מתמשכת בארנונה על פלוני פירושה, על דרך העיקרון, הכבדה בארנונה על פלמוני".